top of page

מה שכל אישה צריכה לדעת על חיזוק רצפת האגן שלה


אני פוגשת לאחרונה המון נשים, מבוגרות וצעירות, שמכירות יותר מדי מקרוב את התופעה שבה טיפות קטנות של שתן מוצאות את דרכן החוצה "תוך כדי"; תוך כדי שיעול, תוך כדי שהן מרימות משהו או "סתם ככה". כאילו זה רגיל לגמרי.

כבר יצא לי לפגוש מתרגלות יוגה מנוסות שבריחת שתן פה ושם היא חלק מהשגרה שלהן. ככה, "בקטנה". פעם אחת, תוך כדי תרגול של מורים ליוגה, מישהי יצאה החוצה כי היא היתה צריכה להחליף מכנסיים ותחתונים. עד כדי כך. כל זה כי לא מדברים איתנו מספיק על רצפת האגן - על איך אפשר לחזק אותה ועל כמה שזה חשוב.


אז הנה קצת מידע בסיסי:


רצפת האגן היא שריר שבנוי בצורה של ערסל שנמצא בחלק התחתון של האגן. עליה "יושבים" איברי האגן הנשי (רחם, חלחולת, שלפוחית השתן). ברגע שהשריר הזה נחלש - האיברים שנמצאים עליו מתחילים אט לאט לשקוע.

כאשר שלפוחית השתן שוקעת נפגוש את זה דרך בריחות שתן קטנות כאלה בכל פעם שאנחנו משתעלות, מרימות משהו כבד או אפילו צוחקות. זה יפגוש אותנו בהפתעה בכל מיני מצבים, ומי שמכירה את זה מקרוב יודעת כמה זה עשוי להיות לא נעים.


אבל יותר מאי נעימות זה גם עשוי להיות מסוכן – רצפת אגן שהולכת ונחלשת בלי שמחזקים אותה עלולה להביא לצניחת רחם שבמקרים מסוימים אין ברירה אלא לנתח כדי להחזיר אותה למקום.

בנוסף, כאשר רצפת האגן שלנו חלשה זה מכביד על הגב התחתון שנאלץ לגבות אותה, מה שמייצר כאב הולך וגובר ועד נזק לעמוד השדרה.


איך מחזקים את רצפת האגן?


כדי לחזק אותה, צריך לעבוד עם "פמפום" – לאסוף את שרירי הוואגינה הקטנטנים כלפי מעלה בנשיפה, ולשחרר אותם בשאיפה. אפשר לדמות את זה לסגירה של רוכסן פנימי (וכדי להמחיש את זה עוד יותר - דמיינו שאתן חייבות לעצור את הפיפי באמצע).


בשפת היוגה האיסוף הזה נקרא מולה בנדהה = נעילת שורש. משמעות המילה "מולה" בסנסקריט היא: שורש, בסיס, מקור, חלק תחתון. משמעות המילה "בנדהה" היא: לאסוף, לנעול, להרים.


הנעילה הזאת של הסוגרים התחתונים מחזקת את שריר רצפת האגן, אבל לא רק: לקרקעית אגן חזקה יש קשר ישיר אל מצב רוח מאוזן וחוסן נפשי. הסיבה לכך היא שהתרגול המולה בנדהה מפעיל את מערכת המעצבים המרכזית שעוברת לאורך עמוד השדרה. מכאן אפשר להבין שקרקעית אגן חזקה מהווה עוגן חשוב לחיים, פיזית, מנטלית ורגשית.


טיפ נוסף למי שרוצה לחזק את רצפת האגן שלה הוא לא לרוץ מיד לשירותים אלא דווקא להתאפק קצת (לא בהגזמה כמובן), כדי להרגיל את שלפוחית השתן לשאת יותר ויותר משקל (וע"י כך להתחזק).

וכמובן – לאסוף את קרקעית האגן לפני הרמת משקל כבד, שיעול ואפילו עיטוש (מורות ליוגה נשית לא אומרות "לבריאות" אלא שואלות: "אספת?").










16 צפיות0 תגובות
bottom of page