מסע אל תוך המילים: תשעה ספרים מומלצים על כתיבה אינטואיטיבית (וכתיבה בכלל)

כתיבה אינטואיטיבית היא אחד הכלים החזקים ביותר שאני מכירה לביטוי אותנטי של הקול הפנימי שלנו ולחיבור לחכמה הטבעית שקיימת בנו. הכתיבה הזאת מאפשרת למילים לזרום באופן חופשי, ללא שיפוט או ביקורת, ופותחת פתח לעולם עשיר של דמיון ויצירתיות. למי שמעוניין/ת להתחיל לצלול לעולם המרתק הזה, להתחיל או להעמיק את הכתחבה - הנה רשימה של ספרים שיכולים ללוות אתכם/ן בדרך:

1. "עצם הכתיבה" מאת נטלי גולדברג (Writing Down the Bones" by Natalie Goldberg"), הוצאת פראג.

"כתוב מה שאתה רואה. כתוב מה שאתה שומע. כתוב מה שאתה מרגיש. כתוב מה שאתה חושב. ואל תדאג לגבי שום דבר אחר".

הספר הזה מלווה אותי כמעט בכל סדנת כתיבה שאני מעבירה. למרות שעברו כבר יותר מארבעים שנה מאז שיצא לאור (גולדברג כתבה אותו בשנות ה-80 של המאה שעברה), העצות שיש בו לכותב/ה המתחיל/ה הן אלמותיות; לא סתם הספר הזה נחשב עד היום לאחד הספרים הטובים בתחום.

בספר מציעה גולדברג גישה מעשית ופשוטה, שמעודדת כתיבה יומיומית ככלי לגילוי עצמי ולחיבור לרגע הנוכחי. היא מדגישה את החשיבות של כתיבה בלי עריכה או ביקורת, ומנדבת המון טיפים ותרגילים שעוזרים להפחית את הפחד כשאנחנו ניגשות אל הדף הלבן. כל זה לצד סיפורים אישיים מתוך חייה שעושים חשק לעצור את הקריאה ופשוט להתחיל לכתוב.

2. "דרך האמן" מאת ג'וליה קמרון (The Artist's Way" by Julia Cameron"), הוצאת פראג.

"רבים מאיתנו חושבים שאנחנו לא יצירתיים. רבים מאיתנו חושבים שאנחנו לא מספיק טובים. רבים מאיתנו חושבים שאנחנו לא ראויים. אבל האמת היא שכולנו יצירתיים. כולנו אמנים".

לפני שנים, כשקראתי את "דרך האמן" של ג'וליה קמרון בפעם הראשונה, הבנתי שבעצם לכתיבת הבוקר שלי יש שם; דפי בוקר. קמרון, שהייתה בעברה תסריטאית בהוליווד, טבעה הזה את המושג הנ"ל בספרה, כאשר הכוונה היא לכתיבה רציפה של שלושה עמודי מחברת כל בוקר. בספר היא מסבירה למה כדאי לכתוב דפי בוקר כמה שיותר קרוב ליקיצה (כשההכרה שלנו עדיין לא התעוררה לגמרי), ואיך הכתיבה הזאת עזרה לה להשתקם ולחזור לעצמה בתקופה שהייתה אלכוהוליסטית.

הספר מציע תוכנית עצמית בת 12 שבועות לפתיחת החסימות היצירתיות ולגילוי האמן הפנימי, שלטענת קמרון, נמצא בכולנו. קמרון משלבת בספר המון תרגילים מעשיים (כמו למשל "דייט עם האמן") שמטרתם לעורר את היצירתיות ולטפח את הקשר עם האינטואיציה.

3."קסם גדול" מאת אליזבת גילברט (Big Magic: Creative Living Beyond Fear by Elizabet Gilbert), הוצאת כינרת זמורה ביתן.

"אני מאמינה שזה אחד התכסיסים העתיקים והנדיבים ביותר שהיקום מפעיל עלינו, באני האדם, לבידורו שלו ולבידורנו: היקום טומן אבני חן משונות בתוך כל אחד מאיתנו, ואז מחכה לראות אם נמצא אותן. המצוד לחשיפת אבני החן הללו – משמעו חיים יצירתיים. האומץ לצאת לצמוד הזה מלכתחילה – הוא שמבחין בין קיום שגרתי לקיום קסום".

זה לא ספר קלאסי על כתיבה. כלומר, הוא לא עוסק רק בכתיבה אלא ביצירה בכלל, אבל זה אחד הספרים היפים ואולי הכי מעוררי השראה שאני מכירה. ב"קסם גדול" גילברט בוחנת את מהות היצירתיות, ומציעה גישה משחררת לכתיבה ולחיים יצירתיים. היא מעודדת את הקוראים להתחבר לסקרנותם, לרדוף אחר רעיונותיהם ללא פחד מכישלון או ביקורת, ולמצוא שמחה בתהליך היצירה עצמו. גילברט מדגישה את החשיבות של הקשבה ל"רעיונות" היצירתיים שמגיעים אלינו, ומציעה לראות בהם שותפים למסע. ואולי לפני הכל, זהו ספר שמעודד להכניס לשגרת החיים קסם ולחיות חיים מלאים.

4. "בית מלאכה לכתיבה" מאת רוני גלבפיש (The  Writing apprentice" by Roni Gelbfish"):

"כתיבה היא כמו נשימה. היא פעולה טבעית ומהותית, שנועדה לאפשר לנו לבטא את עצמנו, להבין את העולם סביבנו ולחלוק את סיפורנו עם אחרים".

בפרק הראשון של הספר, תחת השם "לכתוב או לא לכתוב", רוני גבלפיש מספרת כיצד קריאה וכתיבת יומנים כילדה עזרו לה לעבור בשלום ילדות בלתי שגרתית שבה היא ואחיה נדדו בעקבות הוריהם מדירה לדירה. המעברים התכופים חיסלו את המיומנויות החברתיות שלה, והפכו אותה בכל פעם מחדש לילדה החדשה והמוזרה. בלית ברירה היא החלה לדבר עם עצמה "דרך קצות האצבעות", מה שהפך במהרה להתאהבות ביכולת לנסח מחשבה או רעיון.

הספר מציע גישה מעשית ומקיפה לתהליך הכתיבה, תוך שילוב בין טכניקות כתיבה שונות לבין התבוננות פנימית וחיבור אישי. גבלפיש מדגישה את החשיבות של פיתוח קול כתיבה ייחודי, ומציעה תרגילים וכלים מעשיים לשיפור הכתיבה ולגילוי הקול הפנימי. הספר עוסק גם בהתמודדות עם חסמים יצירתיים ומציאת השראה. "בית מלאכה לכתיבה" משמש כלי מצוין הן לכותבים מתחילים והן למנוסים המעוניינים להעמיק את הבנתם בתהליך הכתיבה.

5. "לטפס על ההר, או: איך לכתוב" מאת ארנה קזין (Climbing the Mountain by Erna Kasin), הוצאת אחוזת בית.

"המסע אל עצמנו הוא המסע החשוב ביותר בחיינו. הוא דורש אומץ, כנות ונכונות להתמודד עם כל מה שעולה בדרך. אך בסופו של דבר, הוא מוביל אותנו אל האוצר הגדול מכולם – הגילוי של מי שאנחנו באמת".

את תהליך הכתיבה מתארת ארנה קזין כטיפוס על הר, כזה שמלא אתגרים וגילויים. בספר היא מדגישה את החשיבות שיש בתהליך הכתיבה להקשבה לקול הפנימי, התמודדות עם פחדים וחיבור לאותנטיות. זאת לצד שלל רפרנסים לספרים על כתיבה ולסופרים וסופרות שעוסקים בדבר. הספר מעודד כתיבה מתוך חיבור עמוק לעצמנו, בדומה לטיפוס על הר אשר דורש ריכוז והקשבה בכל צעד.

6. "חבר ותיק ממרחקים: תרגילים לכתיבת ממואר" מאת נטלי גולדברג, הוצאת פראג.

 (Old Friend from Far Away: The Practice of Writing Memoir by Natalie Goldberg)

"ממוארים לא צריכים להיצמד להתפתחות מסודרת של זמן ותאריכים, ולצעוד בשביל הצר של חייך על פני האדמה. להפך, הם עוסקים ברגעים שבהם עצרת, סובבת את מכוניתך לאחור, והלכת לשחות באגם עמוק לצד הכביש".

זהו ספרה השני של נטלי גולדברג שתורגם לעברית. בשונה מ"עצם הכתיבה", שעוסק בכתיבה אינטואיטיבית באופן כללי, ספר זה מתמקד בכתיבת ממואר, סוגה ספרותית המתבססת על זיכרונות אישיים וחוויות מהחיים. כבר בפתיחה, גולדברג מדגישה כי ממואר אינו רק רישום כרונולוגי של אירועים אלא חקירה מעמיקה של הזיכרון והאופן שבו אנחנו זוכרים. בספר היא מציעה תרגילים מעשיים ומעוררי השראה שמסייעים להתחבר לזיכרונות שלנו, לחקור אותם ולבטא אותם בכתיבה אותנטית ואינטואיטיבית. הספר מעודד כתיבה מתוך חיבור רגשי עמוק, כזו שבו מתגלות משמעויות חדשות בחוויות העבר, ולמעשה מעורר השראה לכתוב את החיים מחדש.

7. "הזכות לכתוב" מאת ג'וליה קמרון, הוצאת כנרת.

(The Right to Write: An Invitation and Initiation into the Writing Life by Julia Cameron)

"לכתוב זה דבר יותר נוח מאשר לא לכתוב. לכתוב זה דבר יותר כיפי. דבר שהוא יותר נוח ויותר כיפי אינו זקוק ל"משמעת". הוא זקוק לקבל רשות, רשות עצמית. אני לא כותבת כדי להיות קשה עם עצמי. אני כותבת כדי להיות רכה עם עצמי. אני כותבת כי זה עושה לי טוב".

בספר הנהדר הזה קמרון מפרקת את המיתוס שרק לאנשים מיוחדים, מיוסרים או נבחרים מותר לכתוב. בסגנון ישיר, קצבי וחם, היא מזכירה שכתיבה היא לא הישג אקדמי או פרויקט מאיים שחייב לצאת מושלם – אלא פעולה יומיומית וטבעית, בדיוק כמו נשימה.

הספר בנוי מפרקים קצרים, כשבסוף כל אחד מהם מחכה תרגיל מעשי שעושה חשק להרים את העט ולצלול אל הכתיבה. קמרון מסבירה איך לעקוף את הצנזורה של הראש ולמצוא את חומרי הגלם הכי יפים ומרתקים דווקא בתוך הרגעים הבנאליים של החיים. אפשר לומר שזה לא ספר שמלמד איך לכתוב "נכון", אלא כזה שנותן אישור פשוט להעיז.

8. "מסע במילים - 365 ימים" מאת חגית אלמקייס, הוצאה עצמית.

"בכל פעם שאני מניחה את העט על הדף, אני יוצאת למסע פנימי אל הלא נודע. לפעמים זה ביקור קצר במקום מוכר,  לפעמים אני כמו אליס בארץ הפלאות הנופלת אל תוך מחילה.

במסע הכתיבה אף פעם איני יודעת לאן אני הולכת ולאן אני צפויה להגיע. לפעמים אני אפילו לא יודעת היכן אני נמצאת. דבר אחד ברור לי: אף פעם לא אצא מן הכתיבה אותה אישה שהניחה את העט בתחילה".

אם רוב הספרים בז'אנר מדברים על כתיבה, ספר זה – שהוא למעשה יומן כתיבה אישי – מעודד את הכותבים/ות לקחת עט ולהיכנס אל תוך מסע כתיבה יומיומי. היומן המקסים הזה (גילוי נאות: היתה לי השמחה והזכות לערוך אותו) מחולק לארבעה שערים, בהתאם לארבע עונות השנה. בכל שער יש תרגילי כתיבה יומיים המותאמים לרוח העונה, לקצב ולטמפרמנט שלה. סך הכל ישנם בספר 365 תרגילי כתיבה מגוונים ויצירתיים. כל אלה יחד מוציאים את הכותב/ת למסע מרתק בעולם הכתיבה האינטואיטיבית והגילוי העצמי, שנפרש על פני שנה שלמה (וניתן להתחיל אותו בכל שנה מחדש).

9. "ציפור ציפור - הדרכה לכתיבה ולחיים" מאת אן למות' (Bird by Bird: Some Instructions on Writing and Life by Anne Lamott), הוצאת כתר.

"הדבר היחיד שאני יכולה לומר לך הוא פשוט להתחיל. להתחיל לכתוב. אתה תלמד את השאר תוך כדי".

ספר חכם ומשעשע שמציע עצות מעשיות וטיפים לכתיבה ולחיים בכלל. למות' מדברת בספר על האתגרים והקשיים בכתיבה, אך גם על השמחה והסיפוק שבה. היא מעודדת את הכותבים להיות סבלנים עם עצמם, להתמקד ברגע הנוכחי ובעיקר - ליהנות מתהליך הכתיבה עצמו.