תלמידות כותבות
לפני כמה שנים ביקשתי מהנשים שמתרגלות אצלי יוגה בשילוב כתיבה על החוויה שלהן של החיבור הזה. הן כתבו טקסטים חשופים ומרגשים, ובאישורן אני משתפת אותם כאן:
אלינור מלינסקי:
"מדי ערב יש לי טקס לילה קטן. אני יושבת בסלון עם האיש שלי וכוס תה ואנחנו מדברים. אני מספרת לו כל מיני סיפורים קצרים ולא חשובים שקרו לי במהלך היום, מקשיבה לו כשהוא מספר לי על אירועי היום שלו, אנחנו מסכמים בינינו מהם הדברים החשובים שצריכים להתבצע ביום הבא או בכלל...
פשוט יושבים יחד בסלון עם כוס התה ומדברים. אחר כך, אנחנו קמים, מתארגנים למיטה והולכים לישון.
הטקס הזה זו הדרך שלנו להשקיט את הרעש של כל היום ולהוריד את האדרנלין, להוריד את הקצב.
בסוף, כשאני כבר שוכבת במיטה עם עיניים עצומות ובחדר יש חושך, אני שומעת איך המחשבות התרחקו והשקט תופס את מקומו.
ככה בשבילי גם הכתיבה לפני היוגה. היא עושה סקירה מהירה על הדברים החשובים. מציפה את הפחדים, התשוקות, החלומות... היא מדייקת אותי ומשם הצלילה אל תוך היוגה הרבה יותר מדויקת. הנשימה יותר מכוונת מטרה, ובכל נשימה אני מתמלאת בשקט, שקט שבו ברור לי לאן אני ממשיכה. שקט של ביטחון. שקט של רוגע, שקט פנימי.
מפעם לפעם, כשמתמידים בכתיבה, ומתרגלים כתיבה אינטואיטיבית, הדברים קורים קצת יותר מהר. כמו שכבר כתבתי, הכתיבה מדייקת אותי ונכון, כל בוקר אנחנו מתעוררים קצת אחרת וכל יום צריך לדייק מחדש, אבל ישנו הבסיס, את מי שאני. ומשם הדרך אל השקט המוכר והטוב באמת מתקצרת".
חנה טטרו:
"הכתיבה מעמיקה את הצד הרוחני של היוגה. בזמן הכתיבה אני עוצרת הכל לכמה דקות ומסתכלת על החיים ממבט קצת שונה. זה שילוב מעניין שלוקח את המחשבות שלי למקומות חדשים. התרגיל הראשון מאפשר "לשפוך" והתרגיל השני עושה קצת סדר ומאפשר לחשוב על דרך חדשה קדימה ועל איך אפשר לעשות דברים אחרת וטוב יותר. כשאני פשוט כותבת, בלי לחשוב, אני מגיעה לכל מיני מקומות מעניינים ולמחשבות, רעיונות ומסקנות שלא היית מגיעה אליהם אם היית עוצרת וחושבת".
יפעת ברכה:
"הכתיבה נותנת לי עוד ממד ליוגה, עוד רובד שבו אני יכולה לצלול פנימה אל רפלקציה נוספת. אני מאוד נהנית מהשילוב. בין תרגיל הכתיבה הראשון לשני יש שוני ויש גם קשר. ברוב המקרים בתרגיל השני אני כאילו כבר כותבת את המסקנות שנבעו מהתהליך של התרגיל הראשון".
מיכל זרצקי:
"אני מאוד אוהבת את החיבור בין היוגה לכתיבה. הכתיבה מאפשרת לי להתחבר יותר אלי - ולפרוק. המשפט הפתוח שאת נותנת בהתחלה הוא נ ה ד ר. יש לי מיקוד על מה להתפקס ובהמשך השיעור אני הולכת עם מה שראיתי שעלה, עם תודעה משוחררת יותר או לפחות מחוברת יותר לרגש שנמצא בפנים.
הכתיבה הופכת את התרגול יוגה בעיניי למעניין יותר וחווייתי. כן, אני רואה שינוי בין הכתיבה הראשונה לשנייה. אני נהנית לראות את התהליך שאני עושה בין התרגול לרמה התודעתית ושינוי הדיבור הפנימי שלי, שלרוב מתחיל בביקורת, שליליות ותסכול, ובסוף מקבל תפנית אל סלחנות, קבלה, חמלה והכלה שלי לעצמי.
מתוך זה מתחדדת בי הידיעה של כמה בולשיט ותקיעות אני סוחבת בראש ולא מפנה מקום לזווית חדשה... זו התובנה העיקרית שלי מהכתיבה לפני ואחרי - ושינוי מצריך חלחול. השילוב הזה מאוד מפרה את התרגול ואת החיבור הפנימי שלי לעצמי.... שילוב מנצח!".
שורה שפיגלמן:
"השילוב בין היוגה לכתיבה מפתיע אך עם זאת טבעי. הוא מאפשר כתיבה אינטואיטיבית חופשית. הראש לאט לאט מתרוקן ממחשבות ונכנס אוויר לגוף ולנשמה. המילים יכולות לזרום בלי להיתקע, בלי לחשוב על התוצאה. להיות בעצם הכתיבה, בעצם הפעולה. לתפוס רגע בתוך זרם התרגול.
הכתיבה מאפשרת מעקב למצב הנפשי והאישי משבוע לשבוע. מין יומן שבועי. בתרגול היוגה אנחנו נוכחים ברגע. הכתיבה יוצרת מין "צילום" מצב - היא שמה אור על תחושה, כוונה. ובעצם, התרגול היוגי מכניס רובד נוסף ובו העבודה הנפשית.
עצם הכתיבה, כמו הנשימות והתרגילים השונים שנועדו להביא להרפיה ולשחרור, משחררת ומרפה מן העומס במיינד. אני כותבת ולא חושבת. אני כותבת כמו שאני עושה עוד אסאנה או מדיטציה.
אני מודה שלרוב אני לא חוזרת לטקסטים אחרי השיעור ולא בימים אחרי. הם נשארים שם במחברת, יחד עם התרגול שהיה ונגמר. ופעם ב... פתאום אני נזכרת ועוברת על הטקסטים ואז אני רואה קו, תהליך, תמונת מצב והפתעות שונות.
אני מאוד אוהבת את השילוב הזה שנוצר בין זרימת הגוף לזרימת התודעה. בין הכוונת התנוחות לבין הכוונת הכתיבה. מבחינתי, עצם הכתיבה היא פעולה משחררת דמרפה משהו בראש. ועצם תנועת היד, כמו תנועת הגוף, מביאה לשינוי תודעתי.
בחלק הראשון יש עוד בלבול ותחושות המגיעות מהיום שהיה והתרחשויות קודמות, ואילו הכתיבה בחלק השני מגיעה מבפנים ונוגעת במהויות עמוקות יותר. לרוב, הכתיבה השנייה מביאה על הכתב מסרים פנימיים מדויקים יותר (מהתת מודע / היקום / כוחות הבריאה...), היא מביאה משהו בהיר, שלם ואופטימי. תודה לך על ההזדמנות לחקור את העולמות האלה ולעשות את החיבורים האלה. אין גבול לאפשרויות".